פאני טימסטוט קביעת פגישה

התקף פאניקה: מה קורה בגוף, למה זה מפחיד כל כך, ומה עוזר

הלב דוהר, קשה לנשום, הידיים רועדות ונדמה שעוד רגע יקרה משהו נורא. מי שחווה התקף פאניקה יודע כמה זה מבהיל. החדשות הטובות: יש לזה הסבר, ויש דרכים יעילות להתמודד.

מאת פאני טימסטוט, מטפלת LI-CBT ·

מה זה התקף פאניקה?

התקף פאניקה הוא גל פתאומי של פחד עז, שמגיע לשיאו בתוך דקות ספורות. הוא מגיע עם תחושות גופניות חזקות: דופק מהיר, קוצר נשימה, לחץ בחזה, סחרחורת, הזעה, רעד, עקצוצים, ולפעמים גם תחושה של ניתוק או של "אני משתגע/ת".

התקף אחד, בתקופה של לחץ, יכול לקרות לכל אחד. כשההתקפים חוזרים, וכשהפחד מההתקף הבא מתחיל לנהל את החיים, זה כבר סימן שכדאי לטפל.

מה קורה בגוף?

זו מערכת האזעקה הטבעית שלנו, "הילחם או ברח". היא נועדה להציל אותנו מסכנה אמיתית: הלב מאיץ כדי להזרים דם לשרירים, הנשימה מתקצרת כדי להכניס יותר חמצן, והקשב ננעל על הסכנה.

בהתקף פאניקה האזעקה נדלקת בלי שיש סכנה. התחושות אמיתיות לגמרי, אבל הן לא מסוכנות. הגוף פשוט עושה את מה שהוא יודע לעשות, ברגע הלא נכון.

המלכודת: הפחד מהפחד

מה שהופך התקף בודד לבעיה מתמשכת הוא בדרך כלל לא ההתקף עצמו, אלא הפרשנות שלו:

ההימנעות מרגיעה לרגע, אבל מלמדת את המוח שהמקומות והתחושות האלה באמת מסוכנים. כך העולם הולך ומצטמצם.

גרף של התקף פאניקה: החרדה עולה לשיא בתוך דקות ויורדת מעצמה. בריחה מקצרת אותו אבל מחזקת את הפחדעוצמת החרדהזמן (דקות)השיא מגיע בתוך דקותנשארים:הגל מגיע לשיא ויורד מעצמובורחים: הקלה מהירה,אבל המוח לומד שהייתה סכנה
התקף פאניקה הוא גל: הוא עולה, מגיע לשיא ויורד, גם בלי לעשות כלום. כשבורחים, ההקלה מהירה, אבל בפעם הבאה הפחד חוזר חזק יותר.

מה עוזר ברגע עצמו?

  1. לקרוא לזה בשם: "זה התקף פאניקה. הוא לא נעים, אבל הוא לא מסוכן, והוא יחלוף."
  2. לנשום לאט, לא עמוק: שאיפה רגילה דרך האף, ונשיפה ארוכה ואיטית דרך הפה. לנסות לגרום לנשיפה להיות ארוכה יותר מהשאיפה.
  3. לא להילחם בתחושות: מאבק מגביר אותן. אפשר לנסות "לתת להן להיות" ולתאר אותן לעצמכם, כמו גל שעולה ויורד.
  4. להישאר אם אפשר: במקום לברוח, להישאר במקום עד שהגל נחלש. זה מלמד את המוח שאפשר לעבור את זה.

ומה עוזר לטווח ארוך?

בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי עובדים על שני דברים. הראשון הוא בחינת הפרשנויות: מה באמת קרה בהתקפים הקודמים? האם הנורא קרה? השני הוא חשיפה הדרגתית: חוזרים צעד אחר צעד למקומות ולתחושות שנמנעתם מהם, בקצב שמתאים לכם. זו אחת הגישות שנחקרו הכי הרבה לטיפול בפאניקה, ורבים מרגישים שיפור משמעותי בתוך זמן קצר יחסית.

חשוב: אם זו הפעם הראשונה שאתם חווים תחושות כאלה, או אם יש לכם מחלת לב, כאב חזק בחזה או תסמינים שונים מהרגיל, פנו קודם לבדיקה רפואית. פנו גם למוקד חירום אם יש ספק. רק אחרי שהרופא שלל סיבה גופנית, אפשר לעבוד על הפאניקה בביטחון.

המידע במאמר כללי ואינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול מקצועי. במצב של מצוקה חריפה או סכנה מיידית: ער"ן — 1201 (24/7), סה"ר — סיוע והקשבה ברשת (sahar.org.il), או מד"א — 101.